עיצוב חדר לתינוק

טיפ: אל תוותרו על ארון בגדים בחדר התינוק

מתישהו בין הסקירה הראשונה בה מתברר מין העובר, לבין הקריאה המחודשת והמאוד סלקטיבית של התנ"ך, בחיפוש אחר שמות מתאימים, זה מתחיל. קינון. כולנו הרגשנו את זה. כולנו חווינו את הצורך הנואש לסדר את הבית, לצבוע את החדר המיועד, לבחור את המיטה הכי יקרה שיש, להוסיף לה את השידה הכי גדולה שמישהו אי פעם תכנן, לקנות אביזרי תינוקות קטנים ומתוקים ולא ממש נחוצים. זה לא את. זה ההורמונים. וזה בדוק.

אז איך מתחילים? האמריקאים קוראים לזה "קונספט" וממלאים את החדר בדמויות מתוך סרט מצויר. אנחנו מעדיפים לטייל בכל חנות תינוקות במזרח התיכון ולהתיש את עצמנו בעיצובו של חדר שבחצי השנה הראשונה לא נדרוך בו כלל (כי הילד ישן בעריסה לידנו) ושנה אח"כ נצטרך לשנות לחלוטין (כי הילד יקפוץ ראש מהמיטה כדי לבדוק מה הוא מפסיד כשהוא הולך לישון ואנחנו חוגגים בסלון בקיפול כביסה).

מה צריך התינוק הראשון שלנו? תינוק זקוק בחודשים הראשונים שלו למיטה ושידת החתלה. בהמשך יזדקק גם לארון בגדים וארגז צעצועים.

מיטה – המגוון הוא אין סופי וכך גם המחירים. ממיטה חשופה לצביעה עצמית (500 ₪, ולא לשכוח לצבוע בצבע לא רעיל) ועד למיטה מעוצבת עם דמויות מצויירות (החל ב- 2,000 ₪ ).
אני ממליצה לקנות מיטה בצבע א-מיני. כן, יש לכם בת. וכן, ורוד הוא הצבע החם השנה, אבל בעוד 3 שנים יהיה לכם בן, ותהייה לכם מיטה שעלתה כמה אלפי שקלים והפעוטה המקסימה שלכם ישנה עליה בדיוק שנה.התכונה החשובה ביותר במיטת התינוק היא האפשרות להוריד את המזרן לגובה המינימלי האפשרי להקשות על העולל לברוח מההסגר.
יש מיטות שהופכות למיטות מעבר על ידי פירוק דופן אחת של המיטה והרכבת מעקה במקומה.

שידה – מטרת שידת ההחתלה היא לתת לנו משטח רחב, גבוה ונוח לטיפול בתינוק. ובחודשים הראשונים היא גם מספיקה לאיחסון כל חפציו.
יש הורים שימשיכו לחתל על השידה עד לגמילה בגיל שנתיים וחצי, ויש ילדים קופצניים שבגיל שישה חודשים השידה תהווה סכנה נוראית עבורם, והוריהם יעברו לטפל בהם על הספה או המיטה.

בבואנו לבחור שידה כדאי לקחת בחשבון גם את מידות החדר. השידה היא רהיט גדול ובולט באמצע החדר (עומקה 60 ס"מ, ורוחבה משתנה בין 100 ל-150 ס"מ), ובבתים רבים אני פוגשת אותה בחדר השינה בתור מעמד לטלויזיה, כי היא גדולה מידי לחדר הילדים הגדלים.
שידה בעומק 40 ס"מ בלבד שאליה מוסיפים מדף אחורי בגובה משטח ההחתלה, תהפוך לשידת משחקים שתופסת פחות מקום בחדר ברגע שהמדף יוסר.
אפשרות נוספת שכמעט ולא מוכרת בארץ ונפוצה מאוד באירופה ובארה"ב היא שולחן טיפולים. במקום לקנות שידה יקרה קונים מעין מדף על גלגלים שמתחתיו מדף נוסף לאיחסון. שולחן הטיפולים עולה הרבה פחות, תופס מעט מאוד מקום ולא כואב להפרד ממנו בתום השימוש.

ארון – נכון, בחודשיים הראשונים השידה מספיקה לבגדים הקטנטנים של העולל שלנו, אבל, מהר מאוד העונות מתחלפות, התינוק גדל והשידה לא מספיקה עוד, אנחנו מוסיפים לחדר ארון.

כדאי לזכור שהארון שמשמש היום לתינוק קטנטן אחד ישמש בעתיד גם את אחיו.
לכן כדאי שהארון יהיה גדול, רצוי למקם אותו על הקיר של הדלת, כך שמיד לאחר הצעד הראשון לתוך החדר הארון יהיה מאחורינו.
עומק ארון סטנדרטי הוא 60 ס"מ. אבל בגדים מקופלים זקוקים ל- 40 ס"מ בלבד. ומאוד לא נוח למקם שתי ערמות בגדים אחת מאחורי השניה.
ילדים לא זקוקים לתליה רבה של בגדים, ומספיק לתכנן דלת אחת של הארון לתליה. כיוון שככל שהילד קטן יותר התליה קצרה יותר, אפשר להוסיף מדפים מתחת לתליה ובהדרגה לוותר עליהם כשהילד גדל.

אפשר לקנות ארון בעומק 40-45 ס"מ בלבד. ואם אתם מתכננים להזדקק להרבה תליה בעתיד לבנות רק את החלק המיועד לתליה בעומק 60 ס"מ.

חדר שמיועד לשינה בלבד, ויצטרף אליו גם חדר משחקים כדאי לצבוע בצבעים פסטליים רגועים ונעימים. להוסיף מיטה וארון ניטרליים (בשמנת, בצבע עץ בהיר, או בפסטל לא מחייב כמו תכלת או ירקרק) ולהתפרע באביזרים.